יפניצ'י- מפגשים ברוח יפנית

רשמים אישיים מאוד מהמסע ליפן

17 באפריל 2014, אוסקה, שעת צהריים

איזה כיף להיות פה שוב! עכשיו, אחרי 12 שעות שינה והתאוששות מג'ט-לג, אני שוב מחייכת. נוסעת ברכבת לשכונה בה גרתי וכולי אושר.

אתמול חוויתי מפח נפש... חזרתי לראשונה אחרי 16 שנים לאזור בו עבדתי כמארחת באוסקה. במשך כל השנים הללו לא השכלתי לשמור על קשר עם האנשים שאהבתי, ועכשיו מנסה מחדש לעלות על עקבותיהם. ניסיתי למצוא את המועדון שעבדתי בו, שאת שמו לא ממש זכרתי, ואת המאמא (בעלת המועדון) האהובה והנדיבה שאותה הערכתי מאוד, ושהיתה כה חביבה אליי אז.

בשיטוטיי ברחובות kita-shinchi, הבזקים מהעבר החלו לחזור אלי – הנה פה נהגתי לפגוש לקוח זה או אחר לארוחת ערב, הנה הבניין בו היה המועדון הראשון שעבדתי בו, הנה חנות הפרחים בה נהגו הלקוחות לפנק את המארחות לכבוד יום הולדתן. לרגע היה נדמה לי שאני אפילו מזהה את אחד המנהלים-מלצרים שעבדו באותו מועדון אותו חיפשתי. רגע של היסוס, והאיש נעלם. לקראת סוף הערב, אחרי שוטטות שתי וערב, מצאתי אותו שוב. בהיסוס רב ובכניעה יפנית ניגשתי לשאול אותו אם הוא מכיר אותי. כשהתקרבתי, כבר הייתי בטוחה שאכן זה האיש שחשבתי שהוא.

אך הוא, עשה עצמו כאילו אינו מכיר אותי, וכאילו לא נפגשנו מעולם. כשהעזתי ושאלתי בכל זאת, אמר לי שאני טועה... בשארית האומץ שאזרתי ניסיתי בכל זאת  לומר לו שאני מחפשת את המאמא, אך הוא המשיך בשלו. איזו אכזבה מרה. הרגשתי שפספסתי את הסיכוי היחיד שהיה לי. התנצלתי בכניעה והמשכתי בדרכי.

למרות שהתנהגותו הפתיעה אותי, היא הייתה כל כך צפויה. ליפנים קודי התנהגות אחרים משלנו. מה חשבתי לעצמי? שיתנהג כמו ישראלי ויצעק לי ":עדי, איפה היית? כל כך הרבה זמן לא נפגשנו...?" ואולי אפילו יחבק אותי...? יפנים אינם נוהגים כך! בסיטואציה שאינה מתוכננת, שאינה מוכרת להם, הם נוהגים פשוט להתעלם. וזה בדיוק מה שעשה אותו איש, שבאותו רגע תליתי בו את כל תקוותי למצוא את עברי. מבחינתי זו הייתה ההזדמנות היחידה שלי להפעם, ואולי בכלל...

רציתי למצוא מחדש את העבר שלי, אבל היקום רמז לי רמז עבה לחיות את חיי כאן ועכשיו.

לפני 20 שנה הייתי מארחת ביפן.

למרות ההילה שאולי כרוכה בזה, זה לא תמיד היה קל, אולי אפילו רוב הזמן. והיום, עליי להפנים זאת, אני חוזרת ליפן כמישהי אחרת. עדי ענבר-שמן, בת 42, נשואה עם שני ילדים מדהימים, מוקפת בחברות נפלאות שאין כמותן, מדריכת טיולים בארץ וביפן, חוקרת את תרבות יפן.

כשהייתי מארחת תמיד חלמתי לחזור ליפן כאורחת ולא כמארחת.  והנה אני כאן.  מעגל נסגר.