"נישואים
טובים הם כמו אויר; צריך אותם אבל לא חייבים להרגיש אותם" (פתגם יפני)
אתמול חזרתי הביתה בנסיעת לילה מאוחרת מהרצאה שהעברתי על נשים ביפן. זה מדהים לראות כמה אנחנו דומות וגם שונות - התפיסה שלנו את החיים, האפשרויות שלנו בחיים, הדימוי שלנו את עצמנו.
הפכתי לאישה (על יתרונותיה וחסרונותיה) כשילדתי את בתי הבכורה. אז הבנתי מהו מגדר, ומהו הפער המגדרי והתלות המגדרית, ועוד מיני שכאלה שהיו כה זרים לי עד רגע הנשימה הראשון (כמעט) של בתי.
וגם הסכמתי לי (סוף סוף ובלית ברירה) להיות חלק מהעצמה הנשית שהחלה להתגלות אלי במלוא משמעותה והדרה אט-אט עם האמהות. אי-מהות...
והיום אני מדברת על הנשים ביפן, וחושבת על עצמי. מרגישה הזדהות עם הקשיים שמתמודדת חברתי היפנית האלמונית, השייכת לאותה קהילה נשית אליה התחברתי. אני רואה אותה מתמודדת מול תפיסות חברתיות שהיא אינה מאמינה בהן עוד, עם תקוות חדשות שמעולם לא העזה לחלום עליהן וודאי לא להגשים...
ואני שוב חושבת על עצמי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה